חיינו בעיר הגדולה והסואנת, אך חלמתי על סגנון חיים אחר – בית קרוב לאדמה, מקום שבו ילדיי יוכלו לרוץ חופשיים בין מרחבים פתוחים, לנשום אוויר צלול ולהרגיש את הטבע בכל צעד, מקום בו הזמן עובר קצת אחרת, לאט יותר.
החיים, בדרכם המפתיעה, הובילו אותנו למקום עליו חלמתי – אבל לא בלי אתגרים.
איבדתי את אמי למחלת הסרטן בגיל יחסית צעיר, בזמן המחלה שלה היא כל הזמן הזכירה לי כמה חשוב לחיות את החיים שאנחנו רוצים לעצמנו, שהחיים שבריריים ושהמחר אינו מובטח לנו, בדרכה המיוחדת היא דחפה אותנו להגשים חלום ולעבור מהעיר הגדולה והסואנת לחיים כפריים ואיטיים יותר.
היא הספיקה לבקר בביתנו החדש פעם אחת לפני שטסה לבקר את אחותי בארה"ב, אך את ההבטחה לעשות איתנו שבת ביחד עם אבי היא לא הספיקה לקיים, היא נפטרה בשדה תעופה 3 שעות לפני העליה למטוס חזרה לארץ, אלינו.
אבי היקר, שאמי הייתה כל עולמו ואהב אותה אהבת נפש, נפטר משברון לב חמש שנים לאחר מכן. זו הייתה תקופה שבה האדמה רעדה מתחת לרגליי, ואני נאלצתי להיאחז בכוחות שלא ידעתי שקיימים בי. באותה השנה עברתי הריון מורכב במיוחד ובזמן הזה חווינו את אירועי ה 7 באוקטובר, דבר שטילטל את חיינו ואילץ אותנו לעזוב את ביתנו לתקופה ארוכה.
אלו היו שנים רוויות אתגרים, אך הן היו גם נקודת המפנה שלי.
מתוך האבדן, הכאב והקושי נולדה בי הבנה חדשה - החיים הם מתנה זמנית ויקרה עד מאוד.
שבריריים, קצרים, בלתי צפויים - ודווקא משום כך עלינו למלא אותם בעומק, במשמעות, באומץ ובהמון רגעים טובים ושמחים.
אני חיה עם בעלי איתי ו 3 ילדינו את חיי הכפר הפשוטים, קרוב לאדמה לצד גינה ושני כלבים שובבים, ושם בנינו לעצמנו עולם חדש. עולם שבו גינת הירק שלי מלמדת אותי על מחזוריות החיים, הטיולים שלנו בארץ והמסעות שלנו בעולם ממלאים לנו את שק החוויות המשפחתיות והמלאכות המסורתיות שאני יוצרת מחברות אותי לשורשים ולאנשים.
הקמתי בית שמשלב בין המודרני לאותנטי, בין היום-יום לפשטות העמוקה של פעם.
יש לנו עוד המון חלומות להגשים יחד ואנחנו מצפים לראות לאן החיים יובילו אותנו.
כאן, באתר הזה, ביוטיוב ובאינסטגרם אני משתפת את המסע שלי: מהגינה ועד למטבח, מהחיים הכפריים והפשוטים ועד לטיולי טבע ברחבי הארץ והעולם.
אני מזמינה אתכן להצטרף אליי – להאט את הקצב, להתחבר לטבע, ולגלות איך רגעים פשוטים יכולים להפוך למשמעותיים ביותר, איך להעיז, לחלום ולהגשים.
איבדתי את אמי למחלת הסרטן בגיל יחסית צעיר, בזמן המחלה שלה היא כל הזמן הזכירה לי כמה חשוב לחיות את החיים שאנחנו רוצים לעצמנו, שהחיים שבריריים ושהמחר אינו מובטח לנו, בדרכה המיוחדת היא דחפה אותנו להגשים חלום ולעבור מהעיר הגדולה והסואנת לחיים כפריים ואיטיים יותר.
היא הספיקה לבקר בביתנו החדש פעם אחת לפני שטסה לבקר את אחותי בארה"ב, אך את ההבטחה לעשות איתנו שבת ביחד עם אבי היא לא הספיקה לקיים, היא נפטרה בשדה תעופה 3 שעות לפני העליה למטוס חזרה לארץ, אלינו.
אבי היקר, שאמי הייתה כל עולמו ואהב אותה אהבת נפש, נפטר משברון לב חמש שנים לאחר מכן. זו הייתה תקופה שבה האדמה רעדה מתחת לרגליי, ואני נאלצתי להיאחז בכוחות שלא ידעתי שקיימים בי. באותה השנה עברתי הריון מורכב במיוחד ובזמן הזה חווינו את אירועי ה 7 באוקטובר, דבר שטילטל את חיינו ואילץ אותנו לעזוב את ביתנו לתקופה ארוכה.
אלו היו שנים רוויות אתגרים, אך הן היו גם נקודת המפנה שלי.
מתוך האבדן, הכאב והקושי נולדה בי הבנה חדשה - החיים הם מתנה זמנית ויקרה עד מאוד.
שבריריים, קצרים, בלתי צפויים - ודווקא משום כך עלינו למלא אותם בעומק, במשמעות, באומץ ובהמון רגעים טובים ושמחים.
אני חיה עם בעלי איתי ו 3 ילדינו את חיי הכפר הפשוטים, קרוב לאדמה לצד גינה ושני כלבים שובבים, ושם בנינו לעצמנו עולם חדש. עולם שבו גינת הירק שלי מלמדת אותי על מחזוריות החיים, הטיולים שלנו בארץ והמסעות שלנו בעולם ממלאים לנו את שק החוויות המשפחתיות והמלאכות המסורתיות שאני יוצרת מחברות אותי לשורשים ולאנשים.
הקמתי בית שמשלב בין המודרני לאותנטי, בין היום-יום לפשטות העמוקה של פעם.
יש לנו עוד המון חלומות להגשים יחד ואנחנו מצפים לראות לאן החיים יובילו אותנו.
כאן, באתר הזה, ביוטיוב ובאינסטגרם אני משתפת את המסע שלי: מהגינה ועד למטבח, מהחיים הכפריים והפשוטים ועד לטיולי טבע ברחבי הארץ והעולם.
אני מזמינה אתכן להצטרף אליי – להאט את הקצב, להתחבר לטבע, ולגלות איך רגעים פשוטים יכולים להפוך למשמעותיים ביותר, איך להעיז, לחלום ולהגשים.
